בכפר קטן ושקט על שפת הים, לילדה התוססת והפעלתנית שיאו קוי יש חלומות רבים. היא משתוקקת גם לשחק עם חבריה וגם לעזור לאמה, הונג ג'ו, להופיע באופרת מאוצ'יאנג. מאז שאביה נעלם בים, הונג ג'ו נושאת לבדה בנטל פרנסת המשפחה. הרגע המזהיר ביותר שלה הוא לעלות על הבמה ולהיות שחקנית מאוצ'יאנג. אך כעת, בשל מיעוט המתעניינים בתיאטרון המסורתי, ובשל מחלתה של שיאו קוי, חייהם נקלעים לסערה פתאומית. אף שהסרט מתאר רגעים בלתי נמנעים של כאב ואובדן, הנושא האמיתי שלו הוא חוסן – כיצד אנו מתאוששים מרגעים כאלה. כמו הבלונים המרחפים סביב הכפר, התקווה שהשייטים יחזרו בשלום, הכאב נוכח בכל מקום בחייהם, אך גם האיחולים הטובים לאושר זה של זה.
התחברות כדי להצטרף לדיון