האם זה מה שאנחנו קוראים לו אהבה? אמי נולדה עם שיתוק מוחין, אך אישיותה יוצאת דופן ואופטימית. בזמנה הפנוי היא יוצאת עם חברים להחליק על סקייטבורד, משוחחת ומציירת. במשך יותר מעשרים שנה היא נאבקת לא לתת לגופה להגביל אותה. אך אמה, המגוננת יתר על המידה, מתעקשת שהיא תעבור ניתוח לכריתת רחם. חייה של אמי, אותם בנתה בקפידה, יוצאים שוב מאיזון. גופה תמיד היה בלתי נשלט. בהמלצת חברים, אמי מוצאת ארגון התנדבותי המספק שירותי מין לאנשים עם מוגבלויות, ושם היא פוגשת את קן, מתנדב. המפגש חסר האנוכיות הזה נראה כמרפא את שתי הנשמות הפצועות. הרגשות ההולכים וגדלים מטשטשים את גבולות המוסר והגוף. האם מערכת יחסים כזו היא אהבה?
התחברות כדי להצטרף לדיון