היא אהבה אותו עד לאובדן כל כבוד עצמי. במשך שלוש שנים חתמה מאה פעמים על בקשה לגירושין, ומאה פעמים זחלה חזרה להתחנן אליו. היא הניחה לו להכריח אותה, האלרגית, לשתות אלכוהול; להניח לאחותה החורגת לנפץ את חפץ הזיכרון של אמה; ולסטור לה עד שהמכשיר השמיעה שענדה מאז גיל תשע־עשרה התקלקל. ובפעם המאה ואחת, היא לבשה שמלה בצבע דם, חתמה והלכה. מחוץ לדלת כבר חיכה לה בתפוסה פרושה התנין מעמק הסיליקון, זה שמימן בשקט את הטיפולים של אמה במשך שנים. רק כשהתרחקה הבין מה איבד במו ידיו: לא אישה כורעת, אלא כוכב שלעולם לא יוכל להשיג שוב.