הייתה לי חברה הכי טובה שהייתה מתוקה כדבש, אבל רק בפה. מאחורי הגב שלי היא הייתה שד. היא גנבה לי את החבר, סגן הבוס של המאפיה של שיקגו. התירוץ שלה? היא רצתה להרחיק אותי מהחושך ומהדם, אז היא תסבול במקומי. היא משכנה את טבעת הנישואין שלה וסיפרה לבעלה סיפור על תיק במהדורה מוגבלת בשבילי. היא מעלה כספים מחשבונות החברה של בעלה והדביקה לי את זה על הרגל של מלווה גברים. היא הייתה בהיריון ועדיין רצתה ריגושים. אז היא הלכה לאורגיה מלאה עם הדוד של בעלה וקבוצה של מקורביו. ככה היא הגיעה לדימום. אבל איכשהו זה היה אשמתי. אני הייתי זו שארגנה מסיבה כזאת, לפי הגרסה שלה. והסיפור שלה? היא ניסתה לעצור אותי, אז דחפתי אותה והיא איבדה את התינוק. בסוף, בעלה שלח אותי לגיהינום של קרטל במקסיקו כדי לכפר על החטאים שלי. שם, המאהב שלה מכר אותי לרובע החלונות האדומים. קודם באה ההתמכרות. אחר כך הרחובות. שירתתי כל גבר בארגון שלהם, אחד אחרי השני. הגוף שלי נרקב. מתתי לאט, חולה ובודדה. כשפקחתי את העיניים שוב, חזרתי ללילה שבו החברה הכי טובה שלי עברה הפלה בגלל המסיבה המטונפת שלה עצמה.