כָּלֵב, תַּלְמִיד נָמוּךְ בַּעַל שֹׁרֶשׁ רוּחַ מְעֹרָב שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַיְסוֹדוֹת, נִזְרָק הַצִּדָּה בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּחַ קוֹבֵעַ אֶת הַגּוֹרָל. עִם סַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת וְסוֹדוֹת טְמוּנִים בְּכִתּוֹת עַתִּיקוֹת, עָלָיו לִשְׂאֹת, לַעֲלוֹת וּלְגַלּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ לְאַלְמָוֶת לִפְנֵי שֶׁכָּל מָה שֶׁאִכְפַּת לוֹ יֹאבַד.