בבייג'ינג של שנות ה-90, פונדק קטן בשם 'החורף חלף, האביב הגיע' היה עד לחייהם הסוערים של צעירים וצעירות מכל קצוות הארץ, שחלמו והגשימו את חלומם בעיר הגדולה. שו שנגלי, אובססיבי לכתיבת תסריטים, נדחה שוב ושוב אך לא ויתר; הזמרת ג'ואנג ג'ואנג, שחלמה על במה יוקרתית, נאלצה להופיע במופעים מסחריים; שן רן רן, שחלמה לשחק בתפקיד ראשי, עמדה בפני הזדמנויות ובחירות בעולם הבידור הנוצץ; הסקסופוניסט המוכשר טאו ליאנג ליאנג ניגן מתחת לגשר כדי להגשים את חלומו המוזיקלי; השחקן החובב גואו דזונג באו, שאהב אמנות, עבד קשה בעבודות מזדמנות כדי לפרנס את אשתו החולה ואת ילדו; הצייר הצעיר צאו יה, שרצה לפרוץ, היה מלא באמנות אוונגרדית שאיש לא הבין. הם נלחמו למען חלומותיהם, אך המציאות הייתה אכזרית וחסרת רחמים. כשעברו למילניום החדש, חלקם נשארו נאמנים לחלומם, חלקם נאלצו לוותר, אבל ניצוץ האמנות בלבם מעולם לא כבה.
התחברות כדי להצטרף לדיון