גלים של נעורים

שמיים כחולים אינסופיים וים תכול. באותו יום, בתיכון מיטסוהיגאשי נערכה תחרות חתירה בין הכיתות. התלמידה בשנה השנייה, מורקמי אצוקו, ששימשה כחותרת, הייתה בטוחה שהכיתה שלה תפסיד, ולכן הפסיקה לחתור. גם היא עצמה לא ידעה מה היא רוצה לעשות. כל יום היה נסיעה בין בית לבית ספר, משעמם. יום אחד, הגיעה לכיתה של אצוקו תלמידה חדשה בשם טקהאשי ריינה. לאחר שצפתה בתחרות החתירה על שפת הים, אף על פי שמועדון החתירה כבר נסגר, היא אמרה לאצוקו בהתלהבות: "אני רוצה להצטרף למועדון החתירה!" בעזרתה של מורקמי אצוקו וחברת הילדות סאקי הימא, המועדון קם לתחייה, וגם בנות כיתתן, היינטו טאיקו ואימוטו מאיומי, הצטרפו. מורקמי אצוקו, שתכננה רק להיות חברה רשומה, החלה גם היא לחתור, וחמש מתחילות החלו באימונים אינטנסיביים. המועדון ספג תבוסה מוחצת במוקדמות התחרות, מה שגרם להן להבין את רמתן, והן החליטו שבפעם הבאה הן חייבות לנצח. חמש הבנות, כולל מורקמי אצוקו, שהיו זרות זו לזו, החלו לחיות חיים עשירים וסוערים.