אחרי שנלכדתי בפיצוץ ליד הרציפים, נקשרתי לתוכנית הישרדות. היא העניקה לי עשרים וחמש שנים וארבע מטרות מוגדרות. אם אפילו מטרה אחת הייתה מגיעה ל-100% בציון האהבה או בציון הקשר, הייתי יכולה להתעורר בעולם האמיתי שלי. אבל נכשלתי בכל הארבע. כי כל מטרה שניסיתי להגיע אליה פנתה בסופו של דבר אל סופיה ליין, גיבורת העולם הזה. הם קראו לכאב שלי הצגה. הם קראו לדמעות שלי מניפולציה. הם אמרו שאני רק מעמידה פנים שאני מתמוטטת כדי שיבחרו בי במקום בסופיה. אבל אם הם מעולם לא אהבו אותי, למה הם איבדו שליטה כשהמשימה שלי נכשלה ובחרתי לעזוב את העולם הזה לתמיד?