גדעון כבל את קורה למזבח והגיש אותה כמזון למלך המעמקים. המפלצת לא קרעה אותה לגזרים. סורן פתח את שלשלאותיה, נישק אותה, ונתן לה חצי מאבן הלב שלו כדי שתוכל לנשום את הים. היא נישאה לו. היא אהבה אותו. ואז גדעון שב. הוא כרת את לבו של סורן וריסק את האבן לנגד עיניה. קורה התעוררה במחנה האויב, מורעלת שוב, משוללת מהכול — עד שהרגישה בעיטה בבטן. הילד של סורן. זה שאמרו שלעולם לא יוכל להתקיים. עכשיו היא נושאת את אחרון דמו של מלך המעמקים. הים קורא לה הביתה. והפעם, היא לא חוזרת כקורבן. היא חוזרת כמלכה שלהם.