בגיל חמש עשרה הוא נשר מבית הספר והסתגר בבית במשך חמש שנים, ואז התקבל לאוניברסיטה בכוחות עצמו. השתקפותו במראה — גוף שמנמן ומגושם — גרמה לו לבושה עמוקה עד שלא העז לפגוש אנשים. "אני הולך להתחיל חיים חדשים!" הוא החל להתאמן, הסתפר בתספורת קצרה, ונחוש לפגוש את החיים החדשים. לפני פתיחת שנת הלימודים, במסיבת מפגש עם חברים לכיתה, כפות ידיו היו ספוגות זיעה מרוב מתח. במקביל, נערה חמודה עם כובע ברט בחדר השירותים פתחה צעצוע ורוד שזה עתה קנתה, וחייכה אליו: "מותק שלי, חיכית לי הרבה זמן, נכון... אני בטוחה שאמצא מישהו לשחק איתי." כשהוא אזר אומץ וניגש לברך אותה, הנערה התקרבה לפתע, הצביעה על פניו האדומות ואמרה: "למה הפנים שלך אדומות?" טקס הבגרות בבית הספר — מתחיל מרגע זה.