שפחה פשוטה משנה את זהותה והופכת מאחת השפחות הנמוכות ביותר באחוזה לדמות החדשה והנחשקת. דמותה הקטנה והעדינה נישאת אל החצר הראשית, וכל מבטי הבית עוקבים אחריה. אלה שהתעללו בה בעבר משפילים כעת את מבטם, ומזימות האחיות המתחרות על תשומת הלב נמוגות אחת לאחת מול חיוכה המתוק. צלקות אהבה אכזרית הופכות לכבוד והוד של היום, והיא, בגופה הרך, תופסת לבדה את כל תפארת החצר האחורית — צעד אחר צעד היא הופכת את המצב, וצופה בחיוך כשבידה השלטון.