הקיץ בכפר בצפון-מזרח סין סגרירי וארוך, והימים שבהם הבעל לא בבית ארוכים עוד יותר. שיה שיו-יון בת שלושים, גופה עוד רך, אך מבטה כבר למד לבחון. מורה מתנדב, בנו המפגר של ראש הכפר, חמיה, מגדל הדגים, הפיסח... גברים בתפקידים שונים בכפר נכנסים בזה אחר זה לחייה. תחילה עסקה פסיבית מתוך בדידות בלתי נסבלת, ולאחר מכן הפכה בהדרגה להוללות יזומה. הבגדים הכחולים עוד על גופה, אך גופה שמתחת לשמלה כבר התמלא בידיים ובתשוקות שונות. הצד האמיתי ביותר של אהבת הכפר מעולם לא היה רכילות קטנונית של משפחות, אלא אישה שבתוך שזירת תשוקה ואינטרסים הופכת את עצמה, צעד אחר צעד, ל"אישה מופקרת" בפיהם של אנשי הכפר. הפרק הראשון הוא רק ההתחלה, והדרך downhill עוד ארוכה.