בחיי היום־יום המשותפים עם אמו, לין צ'ן הבוגר מגלה בהדרגה חום מעורפל בין השניים שמעבר לקשר המשפחתי. מבטה הרך של האם אינו רק אימהי עוד, אלא טומן בחובו גם תוגה וכמיהה שאין לתארן. השניים נפגשים שוב ושוב בסלון ובחדר השינה בשעת לילה מאוחרת, ובמתיקות המביכה מתערבבים בגידה ופיתוי נסתרים. הקשר האסור בין אם לבנה תוסס בשקט לאור אורות העיר המודרנית, ומעורר סבך של תשוקה שאין ממנו מפלט.