צ'ן יו דוחף את דלת הבית אחרי יום עבודה ושומע אנחות מדוכאות מחדרה של שותפתו לדירה, סו צ'יאן. מבעד לסדק בדלת הוא רואה אותה שקועה בעצמה, שפתיה לוחשות שוב ושוב את שמו, וגופה כבר רטוב לגמרי. כשהיא נתפסת היא לא נבהלת, רק מרימה אליו מבט מעורפל ומזמינה אותו פנימה בשקט. הוא עדיין חושב על חברתו, אבל בסוף לא מצליח לסגור את הדלת. גוף עטוף רק במגבת אחרי מקלחת, נשימות משני צדי הקיר, נגיעות שמתחילות בבדיקה ומאבדות שליטה – הגבולות של השותפות נקרעים כליל בלילה הזה. ומאז, בכל לילה, בדירה נשארים רק קולות גופים מתנגשים ואנחות מדוכאות, כשהוא הופך את השותפה התמימה לחיית חרמנות שיודעת רק להתחנן.