בשנת 1949 קרס שלטון הקוומינטנג ביבשת, ושרידיו נסוגו אל טייוואן. כדי להשלים את שחרור הארץ כולה, המשיך הארמייה השלישית של הצבא האדום להתקדם דרומה. הגדוד השישי האדום של הדיוויזיה העצמאית, שבו שירת וואנג בנגלי (בגילומו של יו יונג), היה הכוח העיקרי במערכה זו, אך בשל חוסר ניסיון בלוחמה ימית והיעדר צי מלחמתי סדיר, מצאו תשעת אלפים מחיילי הגדוד את מותם במצולות הים. וואנג בנגלי, ששרד בדרך נס, שינה את שמו לוואנג שאן-קווי לזכר חברו ולמען לא יישכח אותו פרק היסטורי כואב. לאחר הניצחון במלחמת קוריאה, הועבר וואנג שאן-קווי לפקודתו של הקומיסר הפוליטי של הצי שזה עתה הוקם, לו שין-צ'ואן (בגילומו של דו ג'יגו), והפך רשמית מקצין בצבא היבשה לסגן מפקד הצי. בתקופה זו נשא לאישה את הרופאה הצבאית היפהפייה שו ג'ין-יון (בגילומה של ג'נג ווי-לי), ובשקדנות ובהתמדה פיתח טקטיקות קרב כידונים נגד אוניות המערכה בנות אלף הטונות של צבא הקוומינטנג, והצליח להטביע בכמה משחתות וספינות טורפדו את אוניות האויב "ג'ינמן" ו"ג'אנגג'יאנג", ובכך נקמה את נקמת חבריו לגדוד השישי האדום. בעשורים שלאחר מכן עבר הלוחם בעל עמוד השדרה הזה לצד סין החדשה אין-ספור כיבודים ותלאות... הסרט מבוסס על הרומן "ים אדום" מאת ג'אי שיאוגואנג.