סיפור חדש על עולם הוקי הקרח של בני הנוער של ימינו. תחת הלחץ הכבד של הוריהם, הילדים מתמקדים מוקדם מדי במקצועיות, וחייבים להגיע לרמת התקדמות מקצועית מתאימה עד גיל 12 — אחרת אין להם סיכוי. במינסוטה, קבוצת ברווזי הבר כבר צמחה מקבוצה חלשה שרק נלחמת ברוחה לקבוצת הוקי נוער חזקה ותחרותית. אוון מורו, בן 12, התאמן בקבוצת ברווזי הבר מאז שהיה ילד, וכשפוטר מהקבוצה בלי רחמים בשל אי-עמידה בלוח הזמנים, הוא נשבר לרסיסים. אמו, אלכס מורו, נשאה את ציוד ההוקי שלו מדי בוקר מוקדם, בגשם ובשמש, לאימונים — וכעת אומרים לה בקבוצה ש'אין סיכוי'. כשאין לה עוד מה להפסיד, אלכס מתעמתת עם המאמן פנים אל פנים: 'האם הילדים לא אמורים לשחק ספורט בשביל הכיף?' אלכס משכנעת את אוון להקים קבוצה משל עצמו — קבוצה של שחקנים שאינם מוערכים, איטיים מדי, או שאינם מזדהים עם תרבות הספורט המודרנית שבה הכול מותר בכל מחיר. הם משחקים רק בגלל אהבתם להוקי.