בימי קדם חיו יחד בני אדם, אלים ושדים, ושלוש הממלכות שנונג, שואן-יואן וגאושין עמדו זו כנגד זו ביריבות. ג'יו יאו (שיאו יאו), נסיכה מגאושין שנסחפה אל השממה, ספגה מאה שנים של תלאות ואיבדה לא רק את זהותה אלא גם את מראהּ. היא השתקעה בעיירה צ'ינגשואי והפכה לווֶן שיאוליו, אישה ש"אין לה לאן ללכת, אין על מי להישען ואין לה כוח להגן על עצמה". היא התפרנסה מעיסוק ברפואה, חופשייה ונטולת מעצורים. בן דודה של שיאו יאו, נסיך שואן-יואן צאנג שואן, אף שבעודו חי תחת קורת גגם של אחרים וממתין לשעתו במחבוא, חצה את השממה העצומה בחיפוש אחר שיאו יאו והגיע לעיירה צ'ינגשואי. החיים בעיירה צ'ינגשואי היו פשוטים וחמימים. וֶן שיאוליו הצילה במקרה את האדון הצעיר של צ'ינגצ'יו, טושאן ג'ינג, שהיה על סף מוות, וככל שחלפו ימים ולילות בצוותא, רגשות הלכו וצמחו ביניהם. וֶן שיאוליו הכירה גם את השד בעל תשעת הראשים שיאנג ליו דרך קרבות, ומתוך הערכה הדדית נעשו לידידים קרובים. וֶן שיאוליו וצאנג שואן נפגשו בלי לזהות זה את זו, ורק לאחר פיתולים רבים שבה סוף סוף והתאחדה עם צאנג שואן והשיבה לעצמה את זהותה כנסיכה. כדי לאחד את העולם, ויתר צאנג שואן על רגשותיו האישיים למען הכס; שיאנג ליו נפל בקרב בהגנה על הצדק; ולאחר ששיאו יאו סייעה לצאנג שואן להשלים את מפעלו הגדול, היא וטושאן ג'ינג פרשו לחיות בהסתגרות בין הנהרות והאגמים. צאנג שואן, שנכסף אליה אך לא יכול היה לזכות בה, הקדיש את כל מרצו לשלוט במדינה, כי ידע שכל עוד העולם שרוי בשלום, שיאו יאו שלו תוכל לחיות באושר ובביטחון.