בתקופת שלטונו של הקיסר הונגווּ משושלת מינג, צ'ן שי-מיי (בגילומה של יונג סי-יי), בתו של פקיד החקלאות של מחוז ליאנגצאי, צ'ן ג'ונג, ירשה את מורשתו של אביה המנוח. מגיל צעיר נשאה בלבה את הרצון לעמוד לצד החלשים ולדכא את החזקים, והציבה את ערך הנאמנות בראש מעייניה, עד שהפכה לשומרת החקלאים האהובה על כל תושבי מחוז ליאנגצאי. שֵׁה צאנג-טיין (בגילומו של שא יו), בעליו של מחסן האורז דאלי, קרא לבנו שֵׁה חוואנג-שאנג (בגילומו של מא צ'ון-וויי) על שם קערת הירקן הלבנה בעלת תשעת הדרקונים שהעניק הקיסר, כאות תודה. שֵׁה חוואנג-שאנג, איש כישרונות מזהירים ורוח שירית, בטח בשכלו המבריק וחפץ בכל ליבו להיות פקיד הגון שידאג לעם מחוז ליאנגצאי. אף ששֵׁה צאנג-טיין רדף רק אחרי בצע כסף, הוא לא חסך בהוצאות כדי למלא את משאלת בנו ורכש לו משרת פקיד חקלאות בכסף רב, ואף שכר עבורו את הסופר דאי צונג-וֶן (בגילומו של ליי יאו-שאנג), שנשבע שלא לדבר, ואת כמה משומרי הסף המושחתים. דאי צונג-וֶן, בעל השכלה עצומה ויכולת מופלאה לחזות מראש את מהלך הדברים, סייע לשֵׁה חוואנג-שאנג לפענח שוב ושוב תיקים מסתוריים. השניים העריכו זה את זה, שיתפו פעולה בהרמוניה, וקשרם הלך והתהדק. לאחר מכן קיבל שֵׁה חוואנג-שאנג את עצתו של דאי צונג-וֶן, הסיר את אי-ההבנה בינו לבין צ'ן שי-מיי, ואף שכר אותה כשומרת החקלאים.