הסרט מבוסס על הסיפור הקצר "החתול שלא יכול לחזור" מאת הסופרת היפנית אינואה קויה, והתמודד בתחרות הראשית של פסטיבל ברלין 2011. שני השחקנים הראשיים הופיעו בו ללא תשלום. זוג נשוי, לאחר חמש שנות חיים משותפים, מגיע סוף סוף לסף פרידה. לפתע יום אחד מספרת האישה (לין סו-ג'ונג) לבעלה (היון בין) שיש לה מישהו אחר. הבעל הוא גבר שקט וסובלני לכאורה; הוא מקבל בשלווה את העובדה שאשתו בגדה בו, וממשיך להתייחס אליה בחיבה כתמיד. בעודו עוזר לאשתו לארוז את חפציה לקראת עזיבתה, הוא מכין לה קפה טעים. תוך כדי סידור המזוודות הוא מקווה שאולי דווקא במרחב הקצר והמוגבל הזה יוכלו השניים לשוב ולמצוא את זכרונות העבר. ואולם, האישה נעשית קצת חסרת סבלנות לנוכח אדיבותו של הבעל, ורגשותיה מתערערים. הבעל מזמין במיוחד מסעדה לארוחה האחרונה לפני הפרידה, וחתלתול קטן שמתחבא מפני הגשם הופך עבורו להזדמנות לנסות ולעכב את אשתו מלכת... בחוץ הגשם ממשיך לרדת ללא הרף... האם בסופו של דבר הם באמת ייפרדו?