שן גֶ'ן-ג'וּ נולדה למשפחה מיוחסת ונבחרה להיות אשתו של לי יו, נסיך גואנגפינג, וילדה את בנו הבכור, לי קווֹאָה, לימים הקיסר דזונג משושלת טאנג, אשר לאחר מכן העניק לה את התואר המלכותי "הקיסרית רוויג'ן". היא הייתה בסך הכול אישה פשוטה מאזור ג'יאנגנאן, טובת לב, דואגת לגורל המדינה ומיטיבה עם הבריות. בעת מרד אן לושאן היא ביקשה להישאר בצ'אנגאן ולחלוק את גורלם של התושבים, וזכתה לכבודם של בני העיר. גם כשנפרדה מבני משפחתה, ולמרות שחייל בכיר בשם מו יאן-צ'ווֹ רדף אחריה, היא נותרה נאמנה לאהבתה ללי יו. לאחר ששושלת טאנג כבשה מחדש את צ'אנגאן, נאסר על הפליטים להיכנס לארמון, אך לי יו היה נחוש להשיב את גֶ'ן-ג'וּ אליו. גֶ'ן-ג'וּ, שראתה את עתידו של לי יו כנסיך הכתר כערך עליון, שבה אל העם. לי יו חיפש אותה במקומות רבים, אך גֶ'ן-ג'וּ סירבה תמיד להיכנס לארמון וביקשה רק לאפשר ללי יו להגשים את ייעודו. בזכות השכלתה, ידיעותיה הרבות וסגולותיה המוסריות המעולות, היא זכתה לכך שלי יו לא הצליח לשכוח אותה כל חייו. היא לא חיבבה מותרות, ניהלה את ענייני הארמון הפנימי ברוח של שלום והרמוניה, והכירה את מצוקותיהם של פשוטי העם. האישה המוכשרת שן גֶ'ן-ג'וּ תרמה את תרומתה ההיסטורית להתפתחותה של שושלת טאנג באמצע תקופת שלטונה.