בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, נער משאנביי בשם צ'אנג גאושינג נכשל בבחינות הכניסה לאוניברסיטה. בעקבות משפט מעודד של מחנכת הכיתה שלו, ילידת בייג'ינג, שאותה אהב בסתר, הוא עזב את הבית עם 500 יואן בכיסו והגיע לבייג'ינג. חלומו היה פשוט: לראות את כיכר טיין-אנמן שאבותיו נהגו להזכיר, למצוא בחורה מבייג'ינג שתהיה לאשתו, ולחזור הביתה כעשיר ומכובד. אך בדרך לטיין-אנמן צ'אנג גאושינג נתקל בכישלונות חוזרים ונשנים, ותקרית משעשעת של "אשת חיל מצילה טיפש" קשרה אותו מאז לבחורה מבייג'ינג בשם לי סאסא בקשר של פרידות ואיחודים, טינות וחשבונות פתוחים. כמי שחי בבייג'ינג הרחק מביתו, צ'אנג גאושינג עבר תלאות רבות להגשמת חלומו, פגש בחורות מבייג'ינג בעלות אופי שונה לחלוטין, זכה לעזרה וגם חווה אי-הבנות שלא הצליח לשכוח, ועל מנת להתפרנס טעם את כל טעמי החיים – חמוץ, מתוק, מר וחרף. אך הוא לא נטש ולא ויתר. חלפו עשרים שנה, ובמהלכן סיפור מאבקו של צ'אנג גאושינג שזר יחד עשרים שנות תמורות בסין, והציג את השוני והמיזוג בין תושבי בייג'ינג לאנשים מבחוץ. בסופו של דבר צ'אנג גאושינג ולי סאסא זכו סוף סוף להגשמת משאלותיהם לאחר כל התלאות, וצ'אנג גאושינג הבין שאין זה חשוב מאיזו עיר האישה שלוקחים לאישה – מה שחשוב הוא אישה שאוהבת אותך ואתה אוהב אותה, וזה גם לא משנה מאיפה היא באה – כולם סינים.