מסופר שבאותם ימים, בשושלת סונג, איבדה הממלכה בצפון את עצמה, גורשה בידי בני הג'ין, ומצאה מחסה מדרום לנהר היאנגצה. עם נדידת החצר דרומה באו המוני פליטים, סוחרים עשירים ופקידים, והחברה נחצתה לשני קטבים: העשירים היו עשירים עד מאוד, והעניים עניים עד מאוד. באותה עת הייתה רוחם של האנשים מאוד לא שקטה, איש לא ידע מתי יחצו בני הג'ין את הנהר דרומה, וביותר, בשל שיתוף הפעולה בין הפקידים לסוחרים, מתוך ראייה צרה ביותר, הם סחטו ללא גבול והתעלמו מסבלם של האנשים, ולכן ריחפה באוויר תחושה של אי-צדק עמוק. אז הופיע בעולם איש מוזר ונזיר משונה, שכונה ג'י-דיאן, הליכותיו פרועות וחסרות ריסון, דבריו ומעשיו מוזרים, הוא שיחק בעולם הזה, כמשוגע לגמרי, נזיר מטורף לכל דבר. אך באמת ליבו לא היה מטורף כלל, וחוכמתו לא הייתה משוגעת כלל; הוא לא חמד ממון, לא חיפש קשרים, לא דיבר על רוחות ולא סיפר על שדים, אלא רק תמך בנפולים והציל את הנוטים ליפול, ריפא אנשים וריפא את העולם, נתן טיפול ותרופות חינם, פתר לאנשים בעיות וקשיים, ובכל מקום שיחרר אנשים מדוכאים ופתר להם את עוולותיהם.