בשנת 305 לפנה"ס עלה לשלטון המלך שהיה הארוך ביותר בהיסטוריה של מדינת צ'ין — המלך ג'או-שיאנג, יינג ג'י. במהלך חמישים ושש השנים שלאחר מכן, בהדרכת אמו, האלמנה המלכותית שואן, ובדחיפת דודו וויי רן, צמח יינג ג'י ממלך צעיר וחסר ניסיון למלך אמיתי, איתן וקר רוח, שהטיל את חיתתו על העולם; ומדינת צ'ין עצמה זינקה ממעצמה מדרגה שנייה אל מעצמת-על שהביטה בבוז בכל המדינות האחרות. בסיועה של האלמנה המלכותית שואן, של אסטרטג המדינות פאן סויה ושל "אל המלחמה" באי צ'י, אימץ יינג ג'י את המדיניות של "בריתות בכוח ובאינטרסים" ו"ברית עם הרחוקים, תקיפה של הקרובים", והוביל את נתיני צ'ין לכיבוש מדינת יי-צ'ו, לבניית החומה הגדולה, להנחתת מכה קשה על מדינת צ'י, לכיבוש בירת צ'ו, לכפיית כניעתן של וויי והאן ולהשמדתן בקרבות אכזריים במיוחד. קרב צ'אנג-פינג הנחית מכה הרסנית על צ'או, האויבת הגדולה היחידה שנותרה אז, ולבסוף חיסל גם את מערב ג'ואו וכבש את תשעת הדודי הקודש! מאז שלטה צ'ין בגאווה במישור המרכזי ללא מתחרים, ושמונים ושש שנים לאחר מכן כבר נפתח המסך על מפעל חייו של יינג ג'נג — איחוד סין כולה.