בעיר הרועשת, יש חנות קינוחי סוכר ותיק ונסתרת בשם "טַאנְג דָה-שְׂיָה" השוכנת לצד עץ פיקוס ואגם. בעל החנות, טַאנְג לְיָאו-טְייֵן, אוהב לשוחח ולפטפט, כבר הגיע לגיל שישים, ומכין קינוחי סוכר מסורתיים משובחים. מכיוון שהחנות די נסתרת, מגיעים אליה בעיקר שכנים ותיקים ולקוחות קבועים, וכולם מאוד אוהבים את האווירה במקום — כאילו הם מתארחים בביתו של חבר. מכונה "אח טְייֵן", הוא נהנה מכל רגע ושומר על שיטת ניהול מסורתית, מאמין בכוחה של שמועה מפה לאוזן, כאילו התעלם משינויי הזמן — יש כאן שלווה וקצב איטי מיוחדים במינם. אך עם בוא החופש הגדול, נכדו טַאנְג הָאו-הָאו, הלומד בעיר אחרת, שב לפתע לכפר ומגיע לחנות הקינוחים ומציע לעבוד בה כדי לממן את לימודיו. כסבא, טַאנְג לְיָאו-טְייֵן יודע היטב שדוכן קטן זה כלל אינו זקוק לעובד עזר, אך מערכת היחסים המיוחדת שבין סבא לנכדו מאלצת אותו להסכים — ועוד עליו לקבל שורה של דרישות בלתי סבירות שהעלה טַאנְג הָאו-הָאו.