קָאו פִּי, קיסר וֶן מִוֵּיי, אשר היה מלא שאיפות גדולות, מת לפתע בגיל ארבעים. בנו קָאו רוּיי עולה לשלטון, אך בשל אמו גֶ'נְמִי הוא נוטר טינה לאביו הקיסר ולקיסרית האלמנה גְווֹ. בחצר, כשרי האפוטרופסות, קָאו גֶ'ן וקָאו שׂיוֹ, דוחקים בכל כוחם את סְה-מָה יִי, אשר זומן לשוב לבירה, במטרה לחזק את כוחו של השבט. מחוץ לממלכת וֵיי, סוּן צְ'וֵאן מעמיד פנים של צייתנות בעודו חומד את גדות היאנגצה. ממלכת שׁוּ-הָאן, תחת הנהגתו של ראש הממשלה גֶ'אגֶה לְיַאנְג, מקדמת באורח מסודר את מפעל הכיבוש הצפוני. בתהליך זה, סְה-מָה יִי, הרגיל בסבלנות ובהבלגה, אוגר כוח ופורץ, ובהדרגה תופס את היוזמה במאבקי החצר; שני בניו, סְה-מָה שְׁה וסְה-מָה גָ'או, הופכים לזרועותיו הימניות והשמאליות הנאמנות ביותר. הוא שרד את קיסר מִינְג מִוֵּיי, שרד את גֶ'אגֶה לְיַאנְג, וכמה להיות מסכין בידו של אחר למי שאוחז בסכין — אך נראה כי מעולם לא הצליח להימלט מרדיפת הגורל. בשיבה לבנה, בגיל שבעים, האם סְה-מָה יִי מודע לכך שהוא כבר רחוק מאוד מכוונותיו הראשוניות...