לפני עשר שנים, השוטר ג'או פנגצ'נג מתחנת המשטרה בפינגהאי נתקל במהלך משמרת בחשוד חמוש, וכאשר ירה — נשקו "תקע". ברגע המכריע, מורו שׂ'וּ ליי חסם בגופו והרג את הפושע, אך נפצע מירי ונשאר נכה. מאז נשא ג'או פנגצ'נג בנטל נפשי כבד בבית ובעבודה. עשר שנים לאחר מכן אירעה בתחנת פינגהאי תקרית "ירי בשוגג". השוטר המעורב, ליו צ'אנגלו, החליט להסתיר את הדבר כדי להגן על עתידם של אחרים, אך ג'או פנגצ'נג, שהיה עד לתקרית, נקרע בין רגש לבין הגיון. ה"ירי בשוגג" דווח על ידי אדם כלשהו ועורר סבך של יחסים אנושיים בתחנה. במהלך החקירה נתקלו ג'או פנגצ'נג וליו צ'אנגלו בתקיפה על שוטרים; כשהזהיר ליו בירי, פגע כדור באזרח תמים וכך נגרם "ירי בשוגג" נוסף — והם הועמדו לדין. הפרשה עוררה דיון בשאלת השימוש בנשק מצד שוטרים. עורכת הדין צ'ה יו וג'או פנגצ'נג מצאו ראיות מכריעות וטיהרו את ליו צ'אנגלו מאשמה. אז הודה ג'או בפני ליו שהוא זה שדיווח על ה"ירי בשוגג" — אך הדבר הובן שלא כהלכה על ידי כולם. כשניצבו שוב מול קנה אקדח, חסם ג'או פנגצ'נג בגופו את ליו צ'אנגלו והרג את הפושע בשבריר שנייה. ה"ירי" של ג'או ניפץ את כבלי הנפש מתקופת ה"תקיעה", והבהיר לכולם את המשמעות הנכונה של דיווחו על ה"ירי בשוגג".