בתקופת מלחמת ההתנגדות היפנית, קבוצת כורים ממכרות הפחם של דזאוז'ואנג בדרום שאנדונג, בראשות ליו הונג וואנג צ'יאנג, לא יכלה לשאת עוד את הדיכוי וההתעללות של הפולשים היפנים, והקימה בחשאי, בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של סין, יחידת פרטיזנים קטנה וזריזה. הם "חטפו מקלעים מרכבות דוהרות", "הכתימו בדם את המשרדים הזרים", "תקפו בעורמה רכבות נוסעים", "פשטו בלילה על לינצ'נג", "הכו באוקאמורה", "אספו מודיעין", "שדדו קרונות בד", "עלו לג'ינאן" ו"ירדו לשוז'ואו", ופעלו לאורך קו הרכבת ג'ינפו בשאנדונג — עורק הרכבות הראשי של מלחמת הפלישה היפנית לסין. הם העלו את רוח ההתנגדות של תושבי האזור לאורך המסילה ושיתפו פעולה ביעילות עם כוחות הצבא העיקריים בלחימה נגד היפנים. העם כינה אותם "הנמרים המעופפים", וכינוים הרשמי בצבא השמיני היה פרטיזני הרכבת.