"בעוצמה אל השמיים הכחולים, בזרועות פרושות מטפס; ברוח החודרת עננים לבנים, בכיבוש קל" — בשנת אנסאי החמישית, כשהשוגונות כבר גוססת, הנער שיבוסאווה אייצ'י מטפס על מעברות תלולים ומדקלם שיר להבעת שאיפותיו. הוא מתבונן במצב העולם המוזנח, ומחליט להעשיר את העם ולתרום לארצו. לשם כך הוא שואב את דרכי הרווחיות מן ה"לונו יו", ומתפטר באומץ ממשרתו הממשלתית כדי לעסוק במסחר. במשך שישים שנה הוא עמל ללא לאות, ופועלו הרב מתפשט ומשנה את המנהגים והנוהגים, ומעניק צל וחסות לדורות הבאים.