באותה עת, הוא היה ה"א-ין" שלה, והיא הייתה ה"שיי-אי" שלו. הוא היה המרדף שלה במשך עשר שנים, והיא הייתה החמימות שלו במשך עשר שנים. אולם שינוי פתאומי אחד הפך את אהבתם ואת גורלם על פיהם. היא תכננה הצגה גדולה של אובדן זיכרון ופגישה מחודשת, וחזרתה מן האפר נועדה רק כדי לפרוש בפניו נקמה מושלמת. והוא, פיקח ככל שהיה, נכנס אל מלכודתה צעד אחר צעד בלי היסוס. בחצות הליל, בין וילונות מונמכים, לחישות ורוך מתוק — כמעט אמיתיים ממש. היא לא ידעה אם היא שקועה מדי בהצגה, או שאולי כלל לא רצתה לצאת ממנה... כשהכול התגלה, רק אז ידעה באיזו אהבה ובאיזו עמידה איתנה חיכה לה לשובה: הוא אהב אותה אהבה כה עמוקה וחקוקה, עד שהיה מוכן לוותר על הכול למענה, ואף להרוס את עצמו — אם רק תרצה.