בשנות השישים והשבעים בהונג קונג, כשהמשטרה מושחתת וכנופיות משתוללות, אלו היו ימיו המפוארים ביותר של צ'אן הואה (בגילומו של לאו צ'ינג-וויי), יחד עם לאבה (לאם קא-דונג), מאו-צאי (ג'אנג ג'ין) וחבורת אחים. צ'אן הואה נתפס כראשון מבין "שלושת-עשר המפקדים של הר צ'ייון", ושאפתנותו גאתה; הוא גם הכיר את אהבת חייו, קה-ג'ואו (ג'יאנג יי-ין), ואיתם חווה את הרגעים המתוקים ביותר בחייו. למרבה הצער, הטוב לא נמשך: צ'אן הואה נרדף על ידי הכנופיה בשל סחר בסמים בחשאי, ובזכות עזרתו של הארלי (לואיס קו), ראש יחידת הסמים - יריבו וחברו כאחד - נמלט מן המוות, אך לבסוף לא חמק מידי החוק. לאחר שחרורו מהכלא, עם מות אביו והיעלמה של חברתו קה-ג'ואו, צ'אן הואה, מלא חרטה עמוקה, התעורר לפתע והחליט לפתוח בחיים חדשים. הוא לא רק לקח חלק פעיל בעבודת שיקום נוער מהתמכרות לסמים וזכה בתואר עשרת הצעירים המצטיינים; הוא גם החזיר את לאבה ומאו-צאי לדרך הישר, ולעיתים קרובות התערב ליישוב סכסוכים בעולם התחתון, ובכך זכה לכבוד רב משני צדי המתרס. באחת הפעמים, לאחר הרצאה על גמילה מסמים ביפן, פגש צ'אן הואה את קה-ג'ואו שוב ברחוב. הוא חפץ לחדש את הקשר ביניהם, אך האם יוכל לנטרל בקלות את הפצצה שבליבו?