למרות שהחיים הם תנועה, שיונג צ'יצ'י משוכנעת בתוקף שהחיים שלה הם דווקא עמידה במקום. החלום שלה הוא לשבת עם מיזוג אוויר, לאכול אבטיח, לשתות משקה קל ולשכב במיטה ולבהות בסדרות עם "הההה" של צחוק. יש לה סובלנות ורוחב לב מיוחדים לחיים, ולכן היא תמיד נשארת על סף הציון העובר. השכן ממול, לי אי-חה, תמיד מתקדם קדימה מאז ילדותו בלי לעצור לרגע, כאילו נשלח במיוחד מלמעלה כדי להיות המפקד המאיים שמדרבן אותה. אחרי שלל החמצות, הרגשות של שיונג צ'יצ'י ולי אי-חה עוברים מסלולים מפותלים ולבסוף מוצאים בחזרה את הכוונה הראשונית לשמור זה על זו.