בתחילת המאה העשרים, עת סערו הרוחות, הכול היה בלתי ידוע, אך דבר לא יכול היה לעצור את בוא הזרמים החדשים. קונג ג'אושואו, אז מנהל בית הספר הנורמלי הראשון של חונאן, הזמין את יאנג צ'אנגג'י ללמד במוסד. עם בואם של מורים בעלי השכלה סינית ומערבית גם יחד, הפך בית הספר הנורמלי של חונאן למקום שאליו נשאו עיניהם צעירים רבים מלאי שאיפות. בין התלמידים היו צאי הסק, שיאו דזה-שנג, מאו דזה-דונג הצעיר ואחרים. כאן החלו חמש שנות לימודיהם בקמפוס. במהלך לימודיו הפך מאו דזה-דונג בהדרגה למאמין בתפיסה שלפיה החינוך יושיע את האומה. בהיותו בעל רעיונות חופשיים ונטול כבלים, זכה ליחס מיוחד כ"תלמיד מיוחד" מצד בית הספר. בתוך כך העמיק מאו את ידידותו עם צאי הסק, שיאו דזה-שנג, ועם טאו סי-יונג ויאנג קאיחוי מבית הספר לבנות ג'ואונאן. ואולם בסין של אותה תקופה סוערת, גם בית הספר לא יכול היה להישאר מנותק. שורה של אירועים העניקה לנערים הללו תפיסה ורעיונות חדשים על החיים, על החברה ועל המולדת — והם היו בוני המולדת של העתיד...