בשנת 1946, צ'נג צ'יאנג הוביל את יחידתו להשתלט על תחנת המשטרה של מנצ'וקויו המזויף בחרבין, ומונה למפקד תחנת המשטרה. חרבין באותה עת עמדה בפני לחץ כפול: המפלגה הלאומית שישבה בצ'אנגצ'ון עלולה הייתה לתקוף את חרבין בכל רגע, וארגוני סוכנים חשאיים, שודדים ועריצים, אנשי יפן ומנצ'וקויו ואף בריונים חיפשו הזדמנות להפר את הסדר. מבפנים, אנשי הביטחון הציבוריים הגיעו מכל קצוות הארץ, עם גישות ושיטות עבודה שונות, ולעיתים קרובות התעוררו חילוקי דעות בסוגיות קונקרטיות; האיגוד המקצועי והאיגוד החקלאי התווכחו מי צריך להוביל את ניהול העיר; הנהגת העיר חסרה ניסיון בניהול ערים גדולות וכן הלאה – כל אלה יצרו לחץ עצום על צ'נג צ'יאנג וחבריו לנשק. המפלגה הלאומית שלחה בזה אחר זה מרגלים וסוכנים בכירים שאומנו בארצות הברית להסתנן לחרבין. צ'נג צ'יאנג ריכז את כל הכוחות של תחנת המשטרה, נשען על ההמונים בשכבות הבסיסיות, וסיכל מזימה אחר מזימה של האויב. כדי להבטיח את הסדר החברתי, הוקמה ועדת השכנים, הושלם רישום משקי הבית של התושבים הזרים בעיר, ובתי בושת, מועדוני אופיום ובתי הימורים נסגרו. הוא טיהר את הבוגדים שהסתתרו בתחנת המשטרה, ופענח את פרשת רצח הגנרל לי ג'אולין.