לי יי-חואן (יאנג דזה) היא צאצאית של חצר יונג-לי משושלת מינג הקודמת, וגדלה מילדותה בעמק פנינת הדרקון, שם התרכזו ותיקי מינג לשעבר. יחד עם אחיה ואחיותיה לדרך – ג'ו צה-שואן (לי ג'יאן-צ'ינג, בגילומו של מאו דזה-ג'ון), שואה צ'ינג-צ'נג (בגילומה של שו צ'אנג), יה מו-שנג (בגילומו של האן צ'נג-יו) ופאן צ'יאן-יינג (בגילומה של סון וויי) – למדה אמנויות לחימה ומיומנויות לצד מוריה. לאחר שהתבגרו, עזבו יי-חואן וחבריה את עמק פנינת הדרקון, ובהוראת מוריהם ניסו להתקרב לקאנג-שי (בגילומו של צ'ין ג'ון-ג'יה) במטרה למצוא הזדמנות לנקום את נקמת משפחותיהם. יחסיהם של יי-חואן וקאנג-שי הצעיר עברו מיריבות שובבה לאהבה הדדית, ולבסוף לאי-אפשרות שלא להפוך לאויבים – רגשות כנים ושנאת משפחה הפכו לסתירה הגדולה ביותר ביניהם. גם שאר הנערים והנערות, בעודם נושאים באחריות שהטילו עליהם מוריהם, חוו את אהבותיהם ושנאותיהם שלהם. לבסוף, חזונו של קאנג-שי למשול בחסד וברחמים נגע לליבה של יי-חואן; היא ויתרה על הנקמה וניסתה לשכנע את חבריה לחדול מלעורר מלחמה ולסכן את העם בשל נקמות פרטיות. בסופו של דבר החליטה יי-חואן לעזוב את הארמון, ולשכוח את קאנג-שי בעולם – אך לזכור אותו בליבה. קאנג-שי הבטיח להיות שליט נאור, ולבסוף איחד את לב העם ופתח את עידן השגשוג של קאנג-צ'יאן.