בשנותיה האחרונות של שושלת האן המזרחית, האימפריה שקעה בתוהו ובוהו. המצביא האגדי צָאו מֶנְג-דֶה (בגילומו של יוּ'הֶה-וֵיי) קנה לו שם בקרב המצביאים היריבים. הוא הביא את הקיסר המודח ליוֹאֶה שְׂיֵה לבירת שׂ'וּ'דוּ, שלט בשם הקיסר בשאר השליטים, ובלבו הלכה והתעצמה שאיפת השלטון. בעודו מחסל בלי רחמים את יריביו, חיפש ראש הממשלה צָאו בכל מקום אנשים מוכשרים ומוסריים והעסיק רק את המוכשרים – מן שׂ'וּן יוּ'ה המוקדם ועד שׂ'וּן יוֹאוּ ויָאנְג שְׂיוֹאוּ (בגילומו של גָ'אי טְייֵן-לִין), שכולם הצטרפו לחצרו והציגו את כישרונם. באותה עת, סְה-מָה יי (בגילומו של ווּ שְׂיוֹ-בּוֹ), הבן השני של משפחת סְה-מָה מהנהר הצהוב, הסתיר את כישרונו והסתיר את זהותו, ואף העדיף לשבור את רגלו מלהיענות לקריאתו של צָאו צָאו. לאחר מכן, בהזמנתו הלבבית של יורש העצר צָאו פִּי (בגילומו של לִי צֶ'ן), הפך ליועצו של צָאו פִּי. במאבק על מקום יורש העצר ניהלו צָאו פִּי ואחיו צָאו גְ'ה מאבק ערמומי גלוי וסמוי, ויועציהם סְה-מָה יי ויָאנְג שְׂיוֹאוּ נגררו גם הם לקרבות מוחות חוזרים ונשנים. קרב גְוָאנְדוּ וקרב צֶ'בִּי – והספינות הגדולות הפכו לאפר ולעשן. גיבורי הדור הישן ירדו מן הבמה בדומייה, וחכמי וגיבורי הדור החדש ימשיכו להיאבק בגורלם בעולם כאוס שטרם תם...