בשנות השישים של המאה הקודמת, תחת המצב הבינלאומי המאיים של "עננים שחורים לוחצים על העיר והעיר עומדת להיהרס", נתן יושב ראש מאו את הפקודה: אנשים טובים וסוסים טובים יוצאים לשלושת הקווים! צאצאו של איש צבא ג'אנג ליג'ון, בנו של איכר מה צ'אויאנג, "בתו של קפיטליסט" לו רוו-וון, ושיאנג צ'ינג ששבה מברית המועצות – כל אלה, צעירים מלאי מרץ ותשוקה, הגיעו אל ההרים הגבוהים והתלולים של דרום-מערב סין, ובחייהם ובנעוריהם הגשימו את חלומותיהם, ובמקביל גם הציגו מאבקי אהבה סוערים ומלאי געגועים. ג'אנג ליג'ון תמיד העריץ את לו רוו-וון, אך לו רוו-וון, משום שחברתה לנשק ולנפש שיאנג צ'ינג לא תינשא לאיש מלבד ג'אנג ליג'ון, נישאה לליאנג יוצ'יאנג, שהיה אדיב ומסור אך ערמומי ועמוק. בדיוק כשג'אנג ליג'ון החל לקבל את שיאנג צ'ינג והתכונן להינשא לה, נהרגה שיאנג צ'ינג בתאונת פיצוץ. ליאנג יוצ'יאנג ולו רוו-וון, ש"מוצאה לא היה טוב", התגרשו, ולאחר אין-ספור תלאות ומכשולים, ג'אנג ליג'ון ולו רוו-וון סוף סוף ערכו את חתונתם. לאחר הרפורמה והפתיחה, ג'אנג ליג'ון כיהן כמנהל מפעל צבאי, ומה צ'אויאנג כיהן כדיקן מכון המחקר לטכנולוגיה וחלל. גאו ג'אנוו אובחן כחולה בסרטן הקיבה, אך המשיך להחזיק מעמד בחדר התכנון ובבית המלאכה. לו רוו-וון, מה צ'אויאנג, ג'אנג ליג'ון, שיאנג צ'ינג וגאו ג'אנוו – בשממה הררית כתבו פרק מפואר בתולדות התעשייה הביטחונית של סין. הם היו לוחמים, שהקדישו את נעוריהם, אהבתם, חייהם ואף את צאצאיהם לשלושת הקווים, אך נותרו דוממים כעמק שאיש אינו פוקד.