בשנה התשיעית לשלטון וודה, בתוך הארמון התרחשה תככים, וליצ'אנגגה, בתו של יורש העצר לשעבר (בגילומה של דילרבא), הצליחה להימלט. במהלך מנוסתה פגשה ליצ'אנגגה במקרה את אשילה סון (בגילומו של וו ליי), שליח של שבט ערבות שהתחזה למישהו בשם צ'ין ג'ון, והשניים, שהחלו כיריבים, גילו עד מהרה הערכה הדדית כגיבורים. ליצ'אנגגה חשפה מזימה ביוג'ואו, אך בו בזמן זהותה נחשפה, והיא נמלטה לעיר שו. היא הסתתרה לצד מושל שו, גונגסון חנג, וסייעה לו להתמודד עם פלישות כוחות הערבות, אך לא שיערה שהמפקד האויב, סון, הוא למעשה מכרה הוותיק צ'ין ג'ון. ליצ'אנגגה הייתה המומה וכואבת. אולם מצבה של שו היה קריטי, וכדי להרוויח זמן להמתנה לתגבורת ניהלה ליצ'אנגגה משא ומתן עם סון, ובחרה מרצון למען הכלל להפוך לשבוית מלחמה ולהילקח אל הערבות, שם גילתה במקרה שלחאן הגדול יש שאיפות נוספות. ליצ'אנגגה החליטה להניח לרגע לנקמה האישית, לסכן את עצמה ולשבור את המצב בכל מחיר; סון, כדי להציל את ליצ'אנגגה, לא היסס להפוך לאויבו של החאן הגדול, אך השניים נקלעו בטעות למקומות שונים. ליצ'אנגגה נדדה ממקום למקום, ועם הזמן והניסיון הבינה בהדרגה את העיקרון שאין מתחרה לנדיב, ולבסוף הניחה לחלוטין למריבות האישיות. לאחר שגילתה שכוחות שושלת סוי הקודמת הם למעשה היד הנסתרת שמבעירה את הסכסוך, חברו ליצ'אנגגה וסון יחד ותרמו את כוחם להגנה על השלום בין טאנג לערבות, והשניים סוף סוף הכירו ברגשותיהם זה לזה ויצאו יחד אל מול הסכנה.