גרסה סינית אחות לדרמת הלילה הקלאסית היפנית "חנות האוכל של חצות", שנוצרה על ידי אותו צוות הפקה וממשיכה את סגנונה המרפא. "מונית חצות" מעבירה את זירת העלילה מ"חנות האוכל" אל "המונית". מונית בחצות היא כמו תיאטרון אנושי נודד, שדרך עיניו של נהג מונית שיוצא לנסיעות רק בשעות הלילה המאוחרות חושפת את שלל פני החברה.