בשנת 1989 יפן הנהיגה את חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה בין גברים לנשים. העובדים החדשים שהצטרפו לחברות באותה שנה כונו "הדור הראשון של חוק השוויון". הם נשאו את ציפיות המדינה ואת דעת הקהל, וסבלו מיחס לא הוגן בחברה גברית – אך שאפו תמיד למעלה. בהדרגה הנשים זכו להערכה, ולאט לאט הופקדו בידיהן משימות משמעותיות. אך נוצרו גם מצבים רבים שבהם נשים נאלצו לבחור בין קריירה למשפחה, מכיוון שלא יכלו לאזן בין השתיים... ככל שהתקופה התפתחה, המדינה החלה לעודד ילודה, לצמצם את שיעור הילודה הנמוך ולמנות נשים לתפקידי ניהול – מדיניות חדשה. הטרדות מיניות במקום העבודה, דעות קדומות כלפי נשים ללא ילדים וכלפי נשים בהיריון – נושאים אלה צפים ועולים מעת לעת. בתוך מקום עבודה רווי מתח, מוקף מכל עבר במאבקים, ייסורים ואהבה ─── זהו סיפורה של רייקו דוי, אישה מתחת לגיל חמישים העומדת לחצות את גיל 50 – וזה גם מה שכולנו עתידים לפגוש.