העונה החמישית די טובה. מייקל ובן קנו בית ומנהלים חיים זוגיים שקטים, בריאן ממשיך בחיי ההוללות שלו, והשניים מגלים מחלוקת בתפיסת החיים הגאה שלהם. בריאן לועג למייקל ולחבריו על כך שהם מחקים את אורח החיים ההטרוסקסואלי של מונוגמיה ונישואין. אבל גם מעמדו של בריאן עצמו בבר הגיי מקבל אתגר: בחור צעיר וחלקום חדש מופיע, לא רק שהוא דוחה את החיזורים שלו אלא גם גונב לו לא מעט טרף. אז בריאן משתמש בתירוץ שהבחור קיבל מין אוראלי מרצון ברחבת הריקודים כדי לגרש אותו מבבילון, כי הוא כבר קנה את הבר הגיי הזה והוא הבעלים שלו. הבחור הצעיר נאלץ לבוא לדבר איתו, והשניים מתערבים: כל אחד יכין רשימה של עשרה גברים נאים, ואם הבחור הצעיר יצליח לשכב עם כל העשרה בזמן קצוב מהר יותר מבריאן, הוא ינצח ויחזור לבבילון; ואם יפסיד, בריאן ישכב איתו. בסוף כמובן בריאן מנצח, והבחור הצעיר מגיע לביתו ואומר: "עכשיו אתה יכול לקבל את הגוף שלי, אבל אל תחשוב שתוכל להכניע את הלב שלי. היום כבר ניצחתי אותך. תהיה עדין כשאתה שוכב איתי, אני כמעט אף פעם לא עושה את זה בתחתית." כשבריאן מביט בגוף החטוב והמלא חיים של הבחור הצעיר, הוא פתאום מרגיש שזה חסר טעם לחלוטין, ומבקש ממנו ללבוש את המכנסיים וללכת. לבחור החדש והיפה הזה תמיד יש מבט יהיר של אדישות על הפנים, וההבעה שלו דומה מאוד לבריאן של השנים האחרונות. שחקן הפוטבול דרו, שהופיע בעונה הרביעית, חוזר לחפש את אמט. הוא בתהליכי גירושין, וסחטן אוהד ששכב איתו סוחט אותו. בעזרתו של אמט הוא יוצא מהארון בשידור טלוויזיה לאומי, והופך לבן הזוג של אמט. הרבה אנשים לא מאמינים שגם דרו, גבר כל כך גברי וחזק, הוא גיי, אבל הוא שילם על זה מחיר כבד מאוד: לא רק שהוא גורש מהקבוצה, אלא גם איבד הזדמנות לפרסומת לתחתונים, וכל יום הוא מוקף בצלמי פפראצי. בחור אתלטי שטד פגש לפני כמה שנים מופיע שוב. טד של לפני כמה שנים היה חסר ביטחון, ונחשב ל"קבצן המין של השנה". הבחור החתיך שכב איתו ואז סירב לתת לו את מספר הטלפון שלו, ואמר: "בכל שנה בזמן הזה אני מחפש 'קבצן מין של השנה' כדי שהוא יזכור אותי." ההערכה העצמית של טד נפגעה קשות. בטח הרבה אנשים זוכרים את העלילה הזאת, נכון? הפעם, אחרי ניתוח פלסטי, טד פוגש אותו שוב בחדר הכושר, ומתכנן לפתות אותו כדי לנקום. טד מצליח, ושוכב איתו כמה פעמים בהרבה תנוחות. כשהבחור החתיך לועג שוב ל"קבצן מין של השנה" אחר, טד מספר לו על הרצון שלו לנקום. הבחור החתיך קופא לרגע, וההבעה שלו הופכת עצובה מאוד: "למען האמת, אני באמת חיבבתי אותך," הוא אומר והולך. טד לא טועם את ההנאה שבנקמה, אלא מרגיש בודד מאוד. אני מרגיש שהפרק החמישי נהיה קצת רציני, כאילו הוא דן בשאלת הדרך לחיים של גייז, הרי הדמויות בסדרה כבר מזדקנות לאט לאט. פתאום אני מרגיש שזה מפחיד, גם לגייז יש יום שבו הם מזדקנים. עכשיו אנחנו צעירים ואין לנו עדיין את המודעות למשבר הזה, אבל כשה�יום הזה יגיע, איך זה יהיה? כמה אנשים באמת מחקים את ההטרוסקסואלים ומקימים משפחה מונוגמית, והאם זו הדרך היחידה לאושר לגייז? האם גייז מבוגרים שעדיין מחפשים ריגושים באמת שמחים? בסין, גייז בשנות השלושים לחייהם כנראה רבים מהם כבר נשואים, האם זה ימשיך להיות כך גם בעתיד?