לזוג הצעיר סו שינג ושי בין יש בן, שי וואנג. כל האמהות בסביבה רשמו את ילדיהן לקורסים שונים בטענה שאין לתת לילדים להפסיד בקו הזינוק, אך סו שינג ושי בין מאפשרים לבנם לגדול באופן טבעי. לקראת הכניסה לבית הספר היסודי, בית הספר הפופולרי ביותר ברובע, שהיה מיועד במקור לשכונה, הוחלף בבית ספר חדש שהוקם, מה שגרם לסו שינג לחשוש יחד עם האמהות האחרות. האם להעניק לילד חינוך מוקדם או חינוך נינוח, האם להחליף דירה כדי להיכנס לבית ספר מבוקש, והאם להשקיע הון רב בשיעורי העשרה? שאלות אלו גורמות למחלוקות מתמשכות בין סו שינג, שמתעקשת לא לפגר אחרי אחרים, לבין שי בין, שמתנגד למשיכת הצמח כדי לזרז את צמיחתו. אותן שאלות מטרידות גם את שלוש האמהות האחרות בשכונה. יחסי הזוגות, היחסים בין הורים לילדים והיחסים בין הדורות בארבע המשפחות עומדים בפני אתגרים עצומים. וכאשר שי וואנג מפתח גמגום בגלל לחץ נפשי, סו שינג מבינה שהאדם שצריך לגדול ביותר הוא היא עצמה. סו שינג מחליטה להפסיק להיאבק בתחרות על קו הזינוק, וחזרה לערך המקורי של חינוך למידות טובות היא שתוכל לעזור לילד לעמוד בנקודת ההתחלה האמיתית של החיים. בית הספר היסודי החדש המיועד נפתח, וסו שינג והאמהות מלוות את הילדים אל תוך בית הספר. שנה קצרה של חינוך קדם-יסודי העניקה גם להורים הצעירים חוויית צמיחה חשובה בחייהם.