לפני יותר משלוש מאות שנה, על "אי הגלות" בחוף הדרום-מזרחי, שאליו גורשו פושעים מדור לדור, עסקו תושבי האי, מלבד בפרנסה כשרה, גם בשוד ימי, כדי להתמודד עם האיומים מצד השלטונות וצדדים אחרים. השלטונות פיתו את ראש הפיראטים, האייה (רן דה-חווה), במשרות בכירות ובשכר גבוה כדי שייכנע להם, אך האייה דחה זאת בתוקף. באי עברו אנשים מכל הסוגים בתדירות גבוהה, ורחוב הפרחים הזוהר העניק לגברים הנודדים ההרפתקנים חיים של הוללות ושכרון חושים; "פסטיבל ג'ונג-יואן" היה האירוע השנתי הגדול באי. בטקס ג'ונג-יואן, "זמרות הפולחן המנחמות את המתים בשיר" היו המוקד הבולט ביותר. מאדאם יואה (סנדרה נג), בעלת בית "פרחוני", אימנה שתי רקדניות תאומות בעלות אופי שונה לחלוטין: שיאו-שואה (מישל צ'ן) ושיאו-שואנג (אייווי צ'ן), שזכו לתהילה מסחררת בזכות "הצמד הפרחוני". אלא שהאחיות, בגלל סוד נסתר שאיש לא ידע עליו, לא היססו ליזום רצח! מאדאם יואה גרמה לשיאו-שואה להפליל את נגן הגו-צ'ין (ג'ו יואן-צ'אנג), אך שיאו-שואה, מתוך אהבתה אליו, העדיפה להקריב את עצמה כדי לשמור על אהבתם; שיאו-שואנג, אף שהיה לה ידיד נפש - הפיראט צלקת (ג'רי יאן), הסתובבה בו-זמנית גם סביב חתנו של סוחר התה העשיר, לי אר-שאו (מאו דזה-ג'ון). לי אר-שאו התלבט בין שיאו-שואנג לבין אשתו החוקית ג'ן פו-ז'ונג (לי שיאו-רן), ובאופן לא מכוון נקלע להימור פרוע של תאווה וכסף שתכננה שיאו-שואנג. ג'ן פו-ז'ונג, כשנודע לה על בגידת בעלה, קפצה אל הים בייאוש, ניצלה בידי האייה, ובין השניים התפתחו רגשות מעורבים של משיכה. והאייה, שמעולם לא האמין בנשים, נפל למרבה הצער לתוך מלכודת נוספת... בהימור הפרוע הזה של אהבה, כוח ותאווה - מי הוא המנצח?