באביב 1949, כשמשטר הקוומינטנג נסוג אט אט מהיבשת, עברו שתי חברות התעופה, הואה-האנג ויואן-האנג, להונג קונג. שתי החברות התחרו בעוז בהונג קונג, והשוק הצטמצם, והן עמדו בפני לחץ קיומי עצום. מחד, ממשלת הקוומינטנג המושחתת איבדה את שיקול הדעת מרוב תאוות בצע, ומאידך, כוחות ההון הבריטי והאמריקאי עקבו בעיניים כלות וזממו לבלוע את נכסי שתי החברות. אלפי עובדים בשתי החברות, מלמעלה ומלמטה, השתוקקו לביתם ורצו לשוב ולקחת חלק בבנייתה של סין החדשה שעמדה לקום. חברי הארגונים המחתרתיים של מפלגתנו בדרגים השונים, שיוצגו בידי ניה יון-קאי, שן שי-ין ואחרים, בהנהגת הוועד המרכזי של המפלגה, חדרו פנימה אל תוך שתי החברות, וברוח להטם ובכנותם המיסו את לבבות בכירי שתי החברות שהתלבטו בשעת הכרעה היסטורית. תוך שהם אוגרים את לבבות האנשים, הם ניהלו בעורמה ובאומץ מאבק מתוחכם מול כוחות התגובה של הקוומינטנג, הקריבו את עצמם אחד אחרי השני, ושילמו מחיר של דם ואש, של חיים ומוות, עד שבתחילת חורף 1949 הצליחו לתכנן את מרד שתי החברות: שנים-עשר מטוסים, ועליהם בכירי שתי החברות ומומחי הטכנולוגיה שלהן, המריאו מהונג קונג וטסו אל חיקה של המולדת.