מיזוהו (אישיבאשי נאצומי), ילידת שנת הראשון של תקופת הייסיי, היא אישה בשנות השלושים לחייה בלי מטרה בחיים, שפשוט מעבירה את ימיה בלי שום כיוון. היא גרה תחת קורת גג אחת עם חברותיה ללימודים מהעיר, יוזוקי (צוצ'ימורה קאורי) ומיסאה (טקיאוצ'י קומי). בוקר שגרתי עם ארוחת בוקר שגרתית, בטלוויזיה משודרת ידיעה שמתקן בהרים הסמוכים עלה באש, אבל השלוש שקועות בשיחה קלילה וחסרת חשיבות. באותו זמן, בעיירה מתחילים להופיע יצורים דמויי זומבים ותוקפים את התושבים. השגרה מתפוררת, ומיזוהו, שאינה מבחינה בשינוי, יוצאת למסעדת רשת כדי לדון בגירושין עם בעלה הנפרד, קואיקה (דאיטו שונסוקה), אך בדרך, בחנות נוחות שבה עצרה לקניות, היא מותקפת בידי זומבים. עד מהרה העיירה שלהם נסגרת מבחוץ ושוררת בה אנרכיה. אנשים נוהרים לעבר חנות הנוחות שיש בה אספקת מזון. מיסאה וקואיקה נמלטים יחד אל חנות הנוחות, ומיזוהו מגלה שהמאהבת של בעלה היא לא אחרת מאשר מיסאה. בעוד הזמן הכאוטי נמשך, הן מבחינות באוסף סרטונים מוזרים שהועלו לרשת בטלפונים החכמים. שם, בזה אחר זה, מופיעים ללא סוף כותבים כמו בדיחה גרועה: "ניסינו לעשות לזומבי ככה וככה". לא כולם מוותרים על החיים מתוך ייאוש; מופיעים גם כאלה, כמו היוטיוברים האלה, שמנסים להפוך את המצב להזדמנות ולשנות את חייהם במכה אחת, ותשוקותיהם של האנשים מתחילות להתפרץ בצורות מעוותות. ומיזוהו, שחשבה שאינה דבקה בחיים, מתחילה לגלות את המשמעות של החיים שלה עצמה…