יוֹשֶׁבֶת רֹאשׁ כִּתָּה 2-C הִיא בַּת לְמִשְׁפָּחָה אֲצִילָה שֶׁגָּדְלָה בְּבַיִת מְפֻנָּק. רְצִינִית וְקְצָת שַׁלְטָנִית, הִיא יוֹצֵאת יוֹם אֶחָד לְהָבִיא לְיוֹשִׁידָה, חֲבֵרָהּ לַכִּתָּה שֶׁהֶחְסִירָה אֶת שִׁעוּר הַבִּשּׁוּל, בְּשַׂר עוֹף כְּחֹמֶר גֶּלֶם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְגַלָּה עִנְיָן בְּקַעֲרַת אוֹיָקוֹדוֹן שֶׁהֵכִין יוֹשִׁידָה, וּמְצַוָּה עָלָיו לְהָכִין לָהּ אוֹתָהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר לְמָחֳרָת. זוֹ הַפְּגִישָׁה הַמֻּפְלָאָה בֵּין יוֹשֶׁבֶת הָרֹאשׁ לַקְּעָרָה. מֵאָז שֶׁטָּעֲמָה קַעֲרָה כָּזוֹ לֹא הִכִּירָה, הִיא מְגַלָּה אֶת קִסְמָהּ שֶׁל הַקַּעֲרָה וּמַזְמִינָה מֵיוֹשִׁידָה מָנָה אַחַר מָנָה. יוֹשִׁידָה שֶׁשָּׁקַע בַּעֲשִׂיַּת קְעָרוֹת, וְיוֹשֶׁבֶת הָרֹאשׁ שֶׁשָּׁקְעָה בַּאֲכִילָתָן, מוֹצְאִים אֶת עַצְמָם לְלֹא יְדִיעָה שְׁקוּעִים בְּאַהֲבָה