הפאב הזה נקרא הוראס ופיט, והוא פתוח כבר מאה שנה — מאה שנה שבהן הוא מנוהל על ידי דורות של הוראסים ופיטים. הפאב הוותיק הזה נראה כאילו כבר יצא מהאופנה בברוקלין הנוצצת, ובעליו הנוכחיים דומים לו — עייפים ושחוקים. הוראס גרוש, בלי חברה קבועה, ומתקשה להסתדר עם ילדיו; פיט בילה את כל חייו בפאב הזה, הוא סובל ממחלת נפש, וברגע שהוא מפסיק את התרופות הוא מאבד שליטה. ואליהם מצטרפים הדוד, האחות, הגרושה, החברה לשעבר של הסבא, שותפים מזדמנים למיטה ולקוחות ותיקים וקבועים — כולם יחד יוצרים את העולם בן המאה של הפאב הזה.