ראנוויי הוא תלמיד תיכון רגיל, אך בכל לילה הוא חולם שוב ושוב על התרסקות המטוס שגרמה למותו של אביו. עם הזמן, הזיכרונות הכואבים האלה הפכו לסיוטיו. יום אחד, ראנוויי נתקל במקרה בקופסת הזיכרונות מילדותו, ובה מונח לוכד החלומות שאביו נתן לו כשהיה קטן — "מעכשיו והלאה, יהיו לך רק חלומות יפים." קולו של אביו נשמע לפתע מתוך הזיכרון, ואותו לילה היה הראשון שבו ראנוויי לא חלם סיוט, אלא נפגש עם אביו בחלום. בחלום פגש ראנוויי גם את "אח דרים" מזיכרונות העבר, והחלום של אותו לילה מילא אותו בחום ובפלא אין־סופיים. בכל פעם שראנוויי חולם על דרים, החיוך הקל שעל שפתיו של דרים והלחישה הרכה שלו — "התגעגעתי" — גורמים לראנוויי, המיוסר מזיכרונות כואבים, לחייך שוב.