משפחת שיונג ידועה בשכונה כ"משפחה במצוקה". שיונג דָה, גבר בגיל העמידה שגרוש, מסתובב בטל ברחובות ומתרועע עם פורעים; שני ילדיו כבר בגיל העבודה, אך איש אינו מעוניין בהם. שיונג סָאן אינו שואף לשום דבר ומכלה את ימיו בחלומות על רווחים בלי עמל. לעומתם, בני הזוג שיונג אֶר חרוצים וישרים, וחייהם אמנם אינם עשירים, אך מאושרים מאוד. כלתם, יֶה צְ'יָאו, עובדת קשה, טובת לב ומוכשרת: לא רק שהיא יוצאת לעבוד לפרנסת המשפחה, אלא גם מטפלת בבלגן שהותירו אחריהם הדוד והאחיין. שיונג הזקן, אבי המשפחה, שכב חולה במיטה שנים רבות ולבסוף הלך לעולמו. בני הזוג שיונג אֶר הפכו לעמוד התווך של המשפחה, וכדי לעזור לשיונג דָה ולשיונג סָאן, יֶה צְ'יָאו ובעלה טרחו והתרוצצו ללא הרף – אך השניים לא גמלו להם טובה. שיונג אֶר נהרג בתאונת דרכים כשניסה להציל אדם; הניצול, ג'ואו ג'וּן-חֶה, כדי להודות ליֶה צְ'יָאו, דאג לה בשקט לאורך כל הדרך. בני המשפחה פירשו את מעשיה שלא כהלכה והקשו עליה בכל דרך אפשרית. כשמשפחת שיונג שקעה בשפל, יֶה צְ'יָאו לא נטשה אותה, ובסופו של דבר הצליחה המשפחה כולה לצאת מהמצוקה. גם התמדתו ומאמציו של ג'ואו ג'וּן-חֶה נגעו לליבה של יֶה צְ'יָאו, והשניים באו יחד אל האושר.