בתקופת השלטון היפני, שלושה נערים מבית הספר התיכון של שינג'ו בטאיוואן — ג'ואו שאוג'ן, ג'ואנג שיגנג ולין צ'ינגוון — ספגו בזה אחר זה את מהלומות השלטון הקולוניאלי במסגרת "תנועת הקומינקה", ונאלצו לעזוב את בית הספר. בעודם נאבקים לפרנסתם וצוברים ניסיון חיים, התפתחה השקפתם בהדרגה; לאחר שטעמו את גזל המיסים הברוטלי והשליטה הפראית של השלטון הקולוניאלי היפני על פשוטי העם בטאיוואן, התעוררה בהם בהדרגה התודעה הלאומית, ובזרם העז של התקופה פנו כל אחד לדרך אחרת. ג'ואו שאוג'ן הגיע בדרכים עקלקלות לפנים הארץ והצטרף ללחימה נגד יפן, נדד וסבל סכנות מוות אין־ספור, ולאחר מכן, בעזרת המפלגה הקומוניסטית הסינית, הצטרף לגדוד המתנדבים של טאיוואן והקדיש את כל כוחו למאבק הלאומי. ג'ואנג שיגנג התקבל לאוניברסיטה הקיסרית, אך גויס בכפייה בידי הצבא היפני ונשלח לשדה הקרב, ומאוחר יותר נמלט ממנו. לין צ'ינגוון לימד לימודים סיניים בחשאי במסגרת בית ספר מחתרתי באי, ושמר במולדתו את הניצוץ של התרבות המסורתית של האומה הסינית. ב־1945 נכנע הצבא היפני, והשלושה התאחדו בעיר מולדתם ובנו יחד את טאיוואן החדשה; במהלך הזה בחר לין צ'ינגוון לצאת לשיאמן בחיפוש אחר רעיונות חדשים ודרך חדשה, בעוד ג'ואו שאוג'ן וג'ואנג שיגנג השליכו עצמם לגל המהפכה הדמוקרטית החדשה באי. אך אז באה שוב המלחמה, והשלושה נאלצו להיפרד משני עברי הים. לאחר עשרות שנים של געגועים והמתנה זה לזה, זכו סוף סוף להיפגש מחדש ביבשת האם.