הסיפור מתרחש בשנת 930 לספירה, בתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות בהיסטוריה הסינית. בהר טאיי שבאגן נהר היאנגצה שוכנת אקדמיית טאיי, שנוסדה בתקופת הקיסרית וו דזה טיין והיא אחת משתי האקדמיות המפורסמות ביותר בעולם, הנחשבת למקום קדוש ללימודים בעיני אנשי הספר. השמועות על "האוצר של דזה טיין" החבוי בהר טאיי גרמו לשליטים ולשאפתנים מכל האזורים לשים את עיניהם על אקדמיית טאיי. תחת מבטים סקרנים מכל עבר, פתחה אקדמיית טאיי שנת לימודים חדשה וקיבלה קבוצת תלמידים חדשים, ובהם ג'אנג יי (שמו האמיתי קונג רן-יו), צאצא ישיר של משפחת קונג שהסתיר את זהותו; לי ג'ינג-יו, יורש הכתר של טאנג הדרומית; דואן-מו ג'נג, ממשיך דרכה של האסכולה המוהיסטית; צ'וי ג'יה-לואו, בת ראש שבט צ'וי מצ'ינג-חה; וואנג אן-ג'ו, נסיכה גולה מקוריאה; וג'אנג יינג, אחותו של ג'אנג יי (שמה האמיתי ג'אנג יינג). כל השישה באו בעקבות "האוצר של דזה טיין". לאחר כמה אירועים פתאומיים בראשית לימודיהם, השישה נעשים לחברים, כל אחד מהם מחפש בדרכו את מקום הימצאו של "האוצר של דזה טיין", ובמקביל הם מתמודדים יחד עם משברים ואירועים שונים. לכל אחד מהם עבר כואב, ובחברתם ההדדית, בחום הידידות והאהבה, הם יוצאים מן הכאב וגדלים אט אט.